top of page

ברוך שם כבוד מלכותו, הרב משה שפירא

פנינים מתוך שיעור שמסר הרב שליט"א במדרשת זיו.

מאמר זה הינו רק חלק קטן משיעורו של הרב. כדאי לקרוא את השיעור כולו

המופיע באתר.
 

כתוב במסכת פסחים דף נו: ויקרא יעקב אל בניו ויאמר להם האספו ואגידה לכם את אשר יקרה אתכם באחרית הימים ... ביקש יעקוב לגלות את הקץ אבל הסתלקה ממנו שכינה, אז יעקב אמר: כנראה שאנחנו לא

אחד. יעקוב דאג, שמא יש פסול בזרעי, שמא יש מישהו בינינו שלא מצטרף להיות אחד. כלומר, הוא שיער שלא הגיע זמן גילוי השכינה מכיוון שיש פסול בזרעי, ואז הם ענו לו: "שמע ישראל". כלומר, שמע ממנו אבינו ישראל, ה' אלקינו ה' אחד. אומרת הגמרא, באותה שעה אמר יעקב אבינו "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".


מה צריך לכוון בברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד?

כשאתה אומר "ברוך" למה אתה מתכוון? מאה ברכות אדם חייב לברך, לפחות, ביום. נפש החיים מביא את דברי הרשב"א, ש'ברוך' זה מלשון ברך את לחמך ואת מימיך. 'ברוך' זה תוספת, ריבוי, שפע, כשמשהו מתברך הוא

מתרבה, מתוסף, גדל, הוא מושפע יותר ויותר. כשאנו אומרים ,ברוך שם כבוד מלכותו" אנו כאילו אומרים ברוך שיושפע יותר ויותר. ששם כבוד מלכותו יתקדש. שיתקדש שם שמיים בעולם. כשאנו אומרים "ברוך שם

כבוד מלכותו" זה אומר שכבוד מלכות שמיים תתגלה בעולם. כלומר, כשאמרנו 'ברוך' אנו כמו מתפללים, מאחלים לעצמנו משהו, שהדבר הזה יתגדל ויתרבה. כנאמר בקדיש, יתגדל ויתקדש שמה רבה – יתגדל ויתקדש

שמו הגדול. הקדיש נתקן על אותו השם שאנו אומרים עליו ברוך שם כבוד מלכותו. בתרגום יונתן בן עוזיאל על פרשת ויחי כתוב שיעקב אבינו ענה יהא שמיה רבה מבורך לעלם ולעלמי עלמיא, במקום ברוך שם כבוד מלכותו

– זה אותו התוכן, אותה הברכה

 

הגילוי של יעקוב ומשמעותו עבורנו.

יעקוב אבינו גילה שהשלמות לא תביא את הגאולה ושהיא תבוא רק מתוך היווצרות כלים לקבל את השפע מלמעלה, את הטוב. בלי רצון, בלי שאיפה לדבר, לא ישיגו את זה.

כאשר אדם בא לדין, שואלים אותו "ציפית לישועה." – מה השאלה? זה מה שמכריע, זה דבר כל כך חשוב? זה אגב מקביל לסדר נזיקין, לפי סדרי משנה: זרעים – נשאת ונתת באמונה. מי שזורע מאמין, מפקיד את זה ביד

הבורא ובטוח שיצמח. הוא משקיע את הזרעים באדמה, והם נרקבים לפני שמתחילים לצמוח. וכן "קבעת עתים לתורה" זה סדר מועד. "עסקת בפרו ורבו" זה סדר נשים. "ציפית לישועה" זה נזיקין. נזיקין כולו מלמד אותנו דבר אחד יסודי: מי שלא תובע לא יקבל. מי שמצפה שבית הדין יציל אותו ויחזיר לו את החוב, כדאי שיתאזר בסבלנות, כי זה לא יקרה. צריך תביעה כדי לזכות. כדי שנזכה, צריך לתבוע. לשבטים לא היה חסר דבר.

צריך שיבואו דורות, יעברו גלויות, והמצב יתדרדר, ואז הישועה תבוא ותהיה גאולה, והיא תרים שוב את העולם. אבל בתנאי שתבוא דרישה לדבר הזה.
 

תודה רבה לאביב רוזנבלט על הקלדת השיעורים של הרב משה שפירא.

הוסף תגובה 

bottom of page