מערת המכפלה, הרב משה שפירא
אתם לומדים מסכת קידושין. קידושי כסף נלמדים מגזרה שווה 'קיחה קיחה,' משדה עפרון. אבל מהו הקשר בין קידושין לבין מערת המכפלה?
פירוש המילה מכפלה הוא כפל. הגדרת המילון: כפל. זה לא שניים. זה אותו הדבר פעמיים. מכפלת מכנסיים היא כשמניחים את הדבר על עצמו. כשכתוב בתורה שמשה רבינו התנה עם בני גד וראובן, אמר אם יעברו ונתתם, ואם לא יעברו ולא נתתם. אז כשאמר אם יעברו כלול בזה ההיפך, שאם לא יעברו לא יתנו. אז בעצם יוצא שאמר אותו דבר פעמיים. לכן זה תנאי כפול, כמו שכתוב בקידושין פ"ג. תנאי צריך להיות כפול, כדי שאומר אותו הדבר פעמיים, את החיוב ואת השלילה. בגניבה משלמים פעמיים, כי גנב פעמיים: גנב מחבירו, וגנב דעת עליון. היה נדמה לו שאף אחד לא רואה. גנב כפול אז משלם כפול.
רוצים קצת להיכנס, להתבונן? מערת המכפלה היא מיוחדת ומוכנה לאנשים שחיו את חייהם פעמיים. את אותם חיים פעמיים. ר' חיים מוולוז'ין בספר נפש החיים מסביר את המשנה שכר מצוה מצוה. הוא מבאר שפירוש המילה היא שהמצוה עצמה, בעולם ההוא, הופכת להיות שכר. היום לעשותם ומחר לקבל שכרם. המצוה היום היא עבודה. לעבוד זה דבר קשה, זה לא הולך.
נתחיל ממעשה בראשית.
ביום השלישי כתוב ויאמר אלוקים תוצא הארץ עץ פרי עושה פרי למינו. ורש"י מוסיף, והיא לא עשתה כן. הארץ שינתה מהדיבור שבבריאה. הדבר הזה הוא בלתי אפשרי, זה תמוה, לא שייך. המהר"ל מגלה קצת פה. הוא אומר שבמצב התכליתי, האמתי, שכביכול בורא העולם התכוון אליו – בסוף מעשה – העץ יהיה הפרי. העץ עצמו. כשאנו עובדים, אנו מתעסקים בעץ. כשאנו מקבלים שכר, אנו מתעסקים בפרי. מה זה גן עדן? גן זה מקום של עצים. זה הכל. ויטע השם אלוקים גן בעדן מקדם. את הגן בעדן נטעו – ונטיעה זה לשון שנאמר על עצים – כי בעולם הזה מתעסק בעץ, ובעוה"ב בפירות. פה יש לנו את העץ בלבד. בסופו של דבר מתברר שהפירות של שם נמצאים בעץ שפה. כשאדם מניח תפילין, אז אין לנו שום טעם בפעולה זו. אין לנו נחת, שום דבר טוב. רק הרגשה טובה שקיימנו מצווה, אבל מגופא דעובדא, מהפעולה עצמה, אין לנו שום דבר. אני לא טועם שום דבר בפעולה. כשנגיע, מחר, לקבל שכרם – וזה מחר, לא היום – נגיע למצב שנתפוס שמה שעשינו אתמול זה דבר שכולו שמחה, הנאה – זה הגן עדן עצמו. ויטע ה' אלקים גן בעדן. ובפסוק כתוב מכל העץ בגן אכול תאכל. אדם הראשון היה אמור לאכול את העצים עצמם. לא הייתה הבחנה בין פירות לעצים. העץ עצמו הוא הפרי. 'מחר לקבל שכרם' משמע שהיום כשאנו עובדים אנו עובדים כדי להגיע אח"כ למשהו. אנו עובדים כדי שהעץ יצמיח פירות, וזה דבר פשוט שכל הטעמים בפרי הוא מהעץ. הטעם לא נופל בו מהשמיים, הוא יונק אותו מהעץ. ומי שזוכה לטעום את הטעם עצמו, גם הוא טועם אותו מהעץ.
נמצא אם כן, שאם יש בני אדם שמהלך חייהם הוא כפול – כל מה שעשו פה עושים גם שם, כל ה שעשו זה מכפלת, רק שפה זו עבודה, ושם זה שכר; אז מי שחי כך, קבור במערת המכפלה.
הגמרא אומרת שלושה הטעימן הכתוב מעין העוה"ב – אברהם יצחק ויעקב. שנאמר בהם בכל מכל כל, כפי שאנו מרמזים בברכת המזון. הפירוש הוא שהקב"ה נתן להם טעם של העוה"ב במה שהם עושים פה. ובסופו של דבר התברר שכל דבר שעשו זה היה מכפלה. כלומר חיו פעמיים את אותם החיים.
שאלה: האם אדם הראשון לא חי כך?
אדם הראשון לכתחילה נברא בגן עדן. אבל הוא מסכן, זרקו אותו משם. אבל כשנברא, היה זמן מה שחי בעוה"ב. כי מכל עץ הגן אכול תאכל. החיים שלו נקראו כאן.
שאלה: האם לא כל מי שעושה מצוה מרגיש קצת טעם זה?
בשום מובן לא. כי אם באמת היו טועמים בכל רגע, אז אף אחד לא היה מפסיד, והיה רץ לקיים מצוות בכל הכח, כמו שרצים ליותר הדברים.
שאלה: מה זה אומר על רחל?
היא עשתה זו למענך. יעקב מתנצל לפני יוסף. בפר' ויחי כתוב ברש"י שיעקב מבקש כביכול סליחה בפני יוסף. לא סתם לא קברתי אותה איפה שהייתה צריכה להיות. אני מבקש שתקבור אותי איפה שצריך, למרות שלא עשיתי זאת לאמך. פעם בחיידר היה ניגון מיוחד בו לימדו את הפסוק הזה. זה נקרא "רש"י ואני," כי מפרש את דיבור המתחיל ואני בבואי מפדן. הילדים של פעם למדו את הרש"י הזה בניגון מיוחד.
שאלה: הרב יכול להשמיע לנו את הניגון?
אתה רוצה גם ריקוד?
כשכבשו את קבר רחל בששת הימים. הרבי מויז'ניץ שר בקבר את הניגון הזה. זה היה ניגון אחיד, בהונגריה, ליטא, בכל מקום. מין מסורת.
שאלה: מה היה מיוחד באבות שהרגישו את הכפילות הזו בכל דבר שעשו?
לכן הם אבות. הביאו לעולם את הבורא עולם, את התורה. הם שהביאו. מתן תורה היה לבני בניהם, אבל הזכות היא שלהם. אנחנו קיבלנו תורה כי אנו בניהם של האבות. נעשינו בני משה רבינו מכיוון שאנו בני אברהם אבינו.
שאלה: מה זה ספר הישר?
כתוב בגמרא הלא היא כתובה על ספר הישר, זהו ספרם של האבות שנקראו ישרים. מהי הגדרת הישר בספרי גאומטריה? הקו הקצר ביותר בין שתי נקודות. האבות מצאו את הקו הקצר ביותר מפה לשם. ואנחנו רחוק מזה. אנחנו הולכים סחור סחור. אנחנו מחפשים את הקו הארוך ביותר.
שאלה: אז איך כל זה מתקשר לקידושי אישה?
אתה חושד בי ששכחתי? אתה יודעים מה אומרים על חצי עבודה?
נישואין אמתיים, אידאליים, כמו שהתורה מתכוונת, הם מכפלה. אשתו כגופו. וגופו ודאי כגופו. החיבור בין שני האנשים צריך להיות חיבור. בנישואין האמתיים, האשה דואגת ומסדרת את כל חיי העולם הזה. והגבר, שהוא המחויב, והוא המחובר יותר לרוחניות, צריך לדאוג לחלק שלו. היא דואגת לשניהם, המערכת האחת, והוא צריך לדאוג למכפלה.
שאלה: במציאות זה לא נראה ככה. לא נראה שהיא אמורה לדאוג לעולם הזה. בסופו של דבר הוא אמור לפרנס ולדאוג גם לצרכי הבית הגשמיים. כך כתוב בכתובה הרי. הוא מחויב לשני העולמות, והיא מחויבת – נו, פשוט להיות שם. לעסוק בפרו ורבו, לא יודע.
תרמוז לי כשסיימת. עכשיו תראה: שמעת פעם שהאשה נקראת בית. האדם נמצא בבית. והאשה היא הבית עצמו. ההמצאות בבית, לארגן את הבית זה הכוונה. אנחנו מדברים על המצב האידאלי. אתה מקשה קושיות, אתה מדפדף ברישום הנישואין של הרבנות. המצב האידאלי הוא שהאדם מתפרנס שלא בצער. תפתח את המשנה האחרונה בקידושין. כתוב שם בגמרא, מימי לא ראיתי צבי קיץ וארי סבל ושועל חנוני. והם מתפרנסים שלא בצער. והם לא נבראו אלא לשמשני, ואני שנבראתי לשמש את קוני... אינו דין שאתפרנס שלא בצער? אלא שהריעותי את מעשי וקיפחתי את פרנסתי.
שאלה: מדברים על אדם הראשון?
לא, מדברים עליך! עלינו. המצב האידאלי היא שהפרנסה היא שלא בצער. מי שצריך את הפרנסה, כדי לבנות ממנה את הבית, זו האשה. את זה צריכה לעשות האשה. אבל המצב האידאלי הוא לא מצבנו היום. זה אידאל, דבר הרצוי ולאו דווקא המצוי.
ראית פעם יון ויונה? הוא מביא את הגרגרים. הוא צריך להביא את זה הביתה. הוא חייב לדאוג לזה. ולפעמים הדאגה הגדולה היא שלא ירע את מעשיו. ואם לא יהיה הרעותי את מעשי, לא תהיה קיפחתי את פרנסתי.
האשה אחראית לארגון, להעמדה של חיי העולם הזה. זה תפקיד הבית. והוא צריך לדאוג שבבית יהיה מספיק שפע. אבל דאגה זו לא צריכה להטריד אותו, לגזול ממנו את דעתו. כל החובה שהאדם חייב לעשות זה לדאוג שלא יהיה הרעותי מעשי וקיפחתי פרנסתי.
מה שעולה מזה זה שבעצם האידאל של הנישואין זה החיבור יחד של חיי העולם הזה וחיי העולם הבא. האשה שייכת יותר לכאן, ולכן נקראת קרקע. היא על הקרקע, והוא צריך להמצא במקום אחר. זה האידאל. באידאל הזה, החיבור למערת המכפלה הוא החיבור הנכון של חיי העוה"ז והעוה"ב. וזה החיבור האמתי עם האשה.
את מערת המכפלה לא קונים כמו שקונים נדל"ן. אם מישהו אחר היה מעיז לקבור שם מישהו אחר, ההוא היה נפלט משם. זה לא שייך.
שאלה: הראש של עשו היה כפול?
הראש של עשו היה יעקב. עשו איבד את הראש, וחי את הגוף. למה "ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד"? עמלק נולד מעשו. אליפז בן עשו, תמנע הייתה פילגש שלו וילדה לו את עמלק. עמלק הוא דם התמצית של עשו. ראשית גויים עמלק, ואחריתו עדי אובד. ראשית גויים, הכוונה היא שהראש של עשו זה משהו אחר. הוא לא נולד כדי להביא לעולם את עמלק. הוא נולד כדי לתפקד עם יעקב כקומה אחת. עשו היה צריך לדאוג שיעקב יחיה בשקט. הגוף של עשו היה אמור להיות יעקב.
אחד המפרשים אומר שמה שיש אצלנו יששכר וזבולון, היה אמור להיות במקור יששכר וזבולון. עשו היה אמור זבולון.
לעתיד לבוא? זה כבר תפוס. המכירה שעשו מכר את הבכורה כבר התבצעה, ואין דרך חזרה. עשו לא יחזור. זבולון זה אחרי שהרעותי מעשי וקיפחתי את פרנסתי. כמו שכתוב בפרשת ויחי. כלל ישראל מסתדר בצורה כזאת שיש כאלה שמתפקדים כזבולונים ויש כאלה שמסתדרים כיששכר.
שאלה: מה היה תפקידה של חוה בגן עדן, אם כבר הכל היה מוכן?
הייתה צריכה ללדת ולגדל את הדורות הבאים. את ההמשך.
שאלה: למה צריך המשך? למה צריך ילדים, למה לא להסתפק באדם וחוה לבד?
זו שאלה שלא כדאי להכנס אליה עכשיו.
מערת המכפלה זה המקום, כפי שהזכיר פה מישהו מקודם, וזה מפורש ברבינו בחיי על חיי שרה, שנקרא בית אלוקים ושער השמיים. שרה זכתה להיקבר שם. אנו יודעים שבית אלוקים ושער השמיים נמצא בירושלים, לא שם. אבל בכל אופן כתוב שהנשמות עוברות לשמיים דרך מערת המכפלה. אדם נבדק דרך מערת המכפלה. עד כמה חייו פה יכולים להיות גם חייו שם. אם זה לא מתאים, צריך תיקון. גדול או קטן, אבל תיקון צריך. אנחנו כבר ירדנו מהמצב הזה, מהמכפלה.
ושם אנו צריכים להתיישר. וכשאנו מגיעים באמת, אז אנו מגיעים למכפלה. אנו חוזרים וחיים את מה שחיינו. ואז החיים האלה הם גן עדן.
אנחנו צריכים לחיות את חיינו באורח שנחיה בלי גבול. אני יותר מבוגר מכם. אני מבטיח לכם שזה עובר מהר. הרבה יותר מהר משאתם מעלים על הדעת. וכל מי שמשקיע פה משקיע השקעה לא נכונה. כל בר דעת לא משקיע בודאי במניה שבודאות תרד ותרד ותרד עד שתהיה כלום. כל מי שמשקיע פה שוטה. זה בודאות ירד.
בסוף שמונה עשרה אתה אומר עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו. השלום האמתי הוא בין העולם הבא לעולם שלנו. שלום הבית, כשהוא יציב, ונמצא תמיד, ולא משתנה לפי כל מיני. כשהוא משתנה, הוא נהיה נכסי דניידי, מטלטלין – זה לא טוב. צריך שיהיה נכסי דלא ניידי.
שאלה: אני מניח שהיו רוצים לשמוע התייחסות של הרב למה שקרה אתמול. מה אפשר לחזק, איך להבין את זה. יש הרבה שאלות לגבי זה.
כמה מלים של התייחסות. זה דבר שהובטח לנו ע"י התורה. כתוב במפורש בחז"ל. ישראל הוא שוט בשבילנו. אנחנו היינו בגלות אדום, גלות רומי. היום מזה אפשר לומר שיצאנו. גלות אדום הייתה קשה מאד. אדום זה הכוונה כל אירופה. יהודי לא יכול היה שום דבר לעשות. היום יהודי יכול להיות נשיא ארה"ב, מולטי-מיליארדר, להיות ראש ממשלה בכל מקום. יהודי שומר מצוות אפילו. חוץ מבארץ כמובן. אבל בכל שאר העולם, העול הכבד ירד מאיתנו. מה שנשאר עלינו זה ישמעאל.
היום הגלות הרביעית מתמקדת בישמעאל. גלות רומי משמעותית רק בכמה שהם חוברים לישמעאל. זה בדיוק הסוף. כתוב באריז"ל בתחילת שמות, בספר ליקוטי תורה, מהי הקומה של כל מה שעושה צרות לישראל. בבל היא הראש, רישא דנהרא, ככתוב בדניאל. שתי הזרועות זה פרס ומדי. הגוף יוון, ושתי הרגליים זה אדום וישמעאל. זוהי הקומה השלימה של צורת האדם שעושה צרות. זה הולך ויורד. ושתי הרגליים חייבות לעבוד יחד. לכן הצרות הן היחד שלהן. פעם היחד שלהן היה עיקרו אדום, והיום עיקרו ישמעאל.
מדי פעם השוט הגדול של ישמעאל נוחת. אנחנו בגלות, וכרגע בגלות ישמעאל. צריך לזכור, שישמעאל נולד בביתו של אברהם. ישמעאל הוא אדם מאמין. מאמין באלוקי אברהם. אני לא רוצה להגיד דברי קטרוג, אבל לא הייתי נופל מהכסא אם מישהו היה אומר הלואי עלינו. ברמב"ם באחת האגרות כתוב שבאמונת הייחוד של ישמעאל אין בה דופי. אמונה זו, שגדלה וצמחה בבית אברהם – הם מחזיקים את זה. אנחנו נמצאים פה בארץ ישראל.
אתם מכירים את הסיפור על ההפגנה ליד הבית של השגריר המצרי בת"א, לפני כעשרים שנה? יצא אחד הבכירים. טענתם הייתה למה את מתכחשים למה שכתוב בקוראן? כתוב שם שהתורה אמת. הוא נסמך על התורה. הקוראן זה ספר מוזר, משונה מאד. ספר מבולבל. אבל זה ספר. הוא מערבב מעשה בראשית עם מגילת אסתר. טעויות מענינות. למד מדוד שלו, אחי אמו. מוחמד היה יהודי. אמו הייתה בת ישראל כשרה. דודו נקרא החכם יצחק. הוא למד איתו, אבל התבלבל לו משהו בראש. נשארו לו מצוות כאילו מהתורה. למשל אשה שנתגרשה אסור לקחת אותה בחזרה. אבל אם נישאה לאחר, אז מותר – בדיוק הפוך. ככה הוא זכר, ככה יצא לו בראש ה'ישר' שלו. הסברא היא כשנישאה לאחר, אז ניתקה את הקשר, ואפשר ליצור קשר חדש. ועוד דברים מבולבלים.
אבל התורה היא אמת, לפי הקוראן. אז למה, אמרו לשגריר המצרי, אתם מתכחשים לקוראן?
הוא היה אדם אינטלגנטי. וביקש לדבר עם כמה מהאנשים. אז שאל אותם, תגידו למה אתם פה? מאיפה באתם? הרי לא נולדתם פה. אתם לא מפה. נכון, התורה היא אמת. ואנחנו מסתמכים עליה, וכתוב שהארץ הובטחה לאברהם וזרעו. אז שאל אותם בציניות, זה הדבר היחידי הכתוב בתורה? רק זה כתוב שם? למה אתם רק את זה מקיימים? אם התורה כ"כ חשובה לכם, למה רק את זה לקחתם? אז מכם אני לומד שמה שכתוב בתורה לא כ"כ מחייב.
אז שלום! זו טענה ניצחת. על סמך מה אנחנו פה? למה באנו הנה?
יש ישמעאל שרובץ מעלינו ותובע מאיתנו. אתם בני אברהם, נכון? זו טענתכם? אז תהיו מה שאתם טוענים להיות. ולכן זה דווקא ישמעאל שמעניש אותנו. כי הוא מקיים את דבר אברהם.
שאלה: ישמעאל כולו קליפה גדולה, איך אפשר לדבר על האמונה שלו?
נכון שישמעאל הוא קליפה. אבל אם אתה לא תהיה פרי, הקליפה תפגע בך. היא קיימת לשמור עליך. תפקידו לשמור עליך, שתהיה בן אדם. ואם זה לא מצליח, אז תפקידו לשמור שזה כן יצליח.
שאלה: אם זה שוט להחזירנו בתשובה, אז למה זה פוגע בזמן האחרון דווקא בשומרי המצוות? זה רק מסר לומר לנו שאנו בגלות? איך זה יכול לעורר אותנו לתשובה?
יש ספינה. היא מלאה עובדי עבודה זרה. ויש שם נביא אחד. והספינה הולכת להטבע בגלל הנביא האחד. אותו צריך להשליך. הוא זה שצריך לסבול. אין חכמה ואין תבונה בשאלות האלו. במקום לשאול את השאלות האלו, תשאל את עצמך אם אתה באמת בסדר. הקב"ה שם עלינו שוט את ישמעאל. זה מלמד אותנו משהו? זה מדבר אלינו? זה מלמד שאנו צריכים להיות יותר בבית אברהם. את המכות מקבל מי שצריך להבין, מי שצריך להבין ולא מבין.
