ידוע לכולם שפרשת השבוע תמיד קשורה לשבוע בזמן הנוכחי וגם לנו עצמנו. מה קשור אלינו מעמד קבלת התורה מעבר לזה שאבותי התחייבו על "מסמך" שהם עוד לא ראו... מה קשור אלי קבלת התורה היום?

הרב שלנו רבי אליהו אילני שליט"א מספר לנו במתק שפתים על פרשת השבוע, בהקשר של עבודת המידות. חשבתי ללכת בדרך הרב ולקשר את הפרשה לעבודת ה' והמידות.
 

אחד הפסוקים המפורסמים ביותר בפרשה הוא "ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני ויחנו במדבר, ויחן שם ישראל נגד ההר" (שמות יט.ב). ידועים דברי רש"י הקדוש על הפסוק: "... הלא כבר כתב שברפידים היו חונים וידוע שמשם נסעו, אלא להקיש נסיעתן מרפידים לביאתן למדבר סיני – מה ביאתן למדבר סיני בתשובה, אף נסיעתן מרפידים בתשובה". ועוד דבר נוסף, ויחן שם ישראל – למה בלשון יחיד? כאיש אחד בלב אחד". המסר שאפשר להבין על פי רש"י: כל אחד ואחד שעושה תשובה וגם מרגיש בלב את אחדות ישראל ואהבת הזולת, ודאי שמיד זוכה לקבלת תורה. הכוונה בכך, היא שזוכה לאהוב את התורה, ולרצות להיות מחובר ומאוחד איתה תמיד.
 

אור החיים הקדוש מלמד אותנו דבר נוסף. כוונת הכתוב שחזר שוב על היציאה מרפידים היא להקדים שלושה עניינים, שהם עיקרי ההכנה לקבלת התורה. באמצעותם (שימו לב ללשונו המתוקה) נתרצה השם להנחילם נחלת שדי – היא תורתנו הנעימה. ואלו הן: 
 

(א) התגברות והתעצמות בעסק התורה! כי העצלות הוא עשב המפסיד השגתה! ולכן, כשכתוב על עסק התורה, כתוב בלשון חוזק ואומץ, עד כדי שימית עצמו עליה. ככתוב: "זאת התורה – אדם כי ימות באוהל" (במדבר יט.יד). ותראה כי לא תושג ההשגה אלא בהתעצמות גדול. וכנגד זה אמר הכתוב "ויסעו מרפידים". לא בא להודיע מקום שנסעו ממנו, שאם כן, היה לו להקדימו קודם תחנתם. אלא נתכוון לומר שנסעו מבחינה של רפיון ידיים שהייתה להם. ועתה נסעו מבחינה זו והכינו עצמם לעבוד עבודת משא בנועם השם. וזהו "ויבואו מדבר סיני".
 

(ב) העצה השנייה של אור החיים הקדוש היא השפלות והענווה. כי אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שמשפיל עצמו ומשים עצמו כמדבר. וכנגד זה אמר, "ויחנו במדבר". פירוש, לשון שפלות וענווה, כמדבר שהכל דורכים עליו.
 

(ג) העצה השלישית היא בחינת ייעוד חכמים בהתחברות בלב שלם ותמים. הכוונה, התוועדו יחד ויחדדו זה לזה, ויסבירו פנים זה לזה – כנגד זה אמר הפסוק "ויחן שם ישראל", בלשון יחיד. ועכשיו הם ראויים לקבל את התורה.
 

אור החיים מלמד אותנו את סדר השתלשלות העבודה כדי לקבל תורה. מתחילים בהתאמצות גדולה בלימוד התורה, תוך כדי ענווה ושפלות – מה שנקרא שהתורה "לא תעלה לנו לראש", הכוונה היא שלא נתנשא על אנשים שעוד לא זכו..  ומשם ממשיכים בלימוד בחברותות, ושיתוף החברים בהשגות והבנות התורה, ומתוך כל זה מגיעים ליעד הנכסף – קבלת התורה.
 

חברים יקרים, כולנו אוהבים צדיקים וסגולות ודברי קבלה מסתוריים. אור החיים שילב את הכל בכמה שורות. אם יוצאים מגייסים חריצות חדשה ולומדים תורה ברצינות כמו סטודנט שלומד למבחני לשכה, ואם למרות כל התורה שומרים על ענווה גדולה, ולבסוף חולקים את הכל בסבר פנים יפות עם חברים, זוהי סגולה בדוקה שנזכה לקבל את התורה כל אחד לפי מעלתו ודרגתו.
 

יהי רצון שנזכה לעשות את העבודה ונפגש כולנו בחצר בית המקדש, במהרה בימינו אמן.