יחד שבטי ישראל, הרב אליהו אילני
בשבוע שעבר סיימנו לקרוא בספר בראשית
הספר הסתיים בברכתו של יעקב אבינו ל בניו בה הוא מגדיש את הייחודיות של כל אחד מהשבטים: " ָּכל ֵא ֶּלה ִׁש ְבֵטי ִׁי ְשָּרֵאל ְשֵנים ָּע ָּשר ְוזֹאת ֲא ֶּשר ִׁד ֶּבר לָּ הֶּ ם אֲ בִׁ יהֶּ ם ַוְיָּבֶּרְך אֹו ָּתם ִׁאיש ֲא ֶּשר ְכ ִׁב ְר ָּכתֹו ֵבַרְך ֹאָּתם" )בראשית מט, כח(.
למקרא פסוק זה עולה לנגד עינינו דו שיח של דור אחד קודם לכן - בין עשו המבקש מאביו "ברכני גם אני אבי" ותשובתו של יצחק "בא אחיך במרמה ויקח ברכתך" )בראשית כז, לה(. תחנוניו של עשו: "הברכה אחת לך אבי"
לא נושאים פרי.
השאלה עולה מאליה: במה נשתנה יעקב המסוגל להעניק ברכה לכל אחד משנים עשר בניו, מאביו יצחק שלא מצא באמתחתו אלא רק - ברכה אחת לבן אחד? יתר על כן עיון קל בפרשה מעורר תמיהה, איזו ברכה טמונה
בפסוקים "פחז כמים אל תותר" או בפסוק "אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל" ועוד דומים להם?
שאלות אלו ועוד אחרות מכריחות אותנו לנסות להבין מהו המושג ברכה.
התפיסה השטחית מגדירה ברכה: כל ריבוי של דברים שבעינינו מוגדרים כטובים. היישוב במשמני הארץ או היותו גביר האחים, יעבדוך עמים וישתחוו לך לאומים, אכן גם זו ברכה אך מטבעה מוגבלת היא. בכדי שיהיו עשירים
מוכרחים אנו שיהיו גם עניים, בכדי שיהיו אדונים אנו חייבים שיהיו עבדים, ובכדי שיהיו מלכים אנו חייבים שיהיה להם עם. ברכות אלו ברכות יחסיות הן, ומטבען שטחיות הן ואינן נוגעות במהות האדם
המקבלם. אין אפשרות שגם יעקב וגם עשיו יהיו אדונים, "אמלאה חרבה" מחורבנו של אחד יתמלא השני.
שונות הן ברכותיו של יעקב אשר "איש כברכתו ברך אותם" כל אחד והברכה המתאימה לו ושייכת לו דייקא. לכל אדם באשר הוא ישנם כוחות מיוחדים וקורות חיים ייחודיים, אין נפש דומה לחברתה וקורות חיי אדם אינם ז הים
לשל רעהו ודווקא בהם נדרש הוא לעבוד את בוראו. מצאנו בדברי רבינו הגאון מוילנא כי שונה עבודתו של זה שנולד במזל מאדים ממי שנולד במזל צדק - ואל לו לנסות לעבוד את בוראו בתכונות ובכוחות שונים מהכוחות שניתנו לו.
ריבוי גוונים אלו מפאר את כתרו של הבורא.
יצחק המעוניין להעביר את המשך השושלת לאחד מבניו מברך ומכתיר את בנו בברכה "יחסית". לעומתו יעקב שמיטתו שלמה מברך את הבנים שימשיכו כולם בהרמוניה מושלמת "איש כברכתו ברך אותם" כי אכן "כל
אלה שבטי ישראל".
ידידי חברי מדרשת זיו.
איש איש מתלמידי בית המדרש מהלל את ה' בייחודיותו - מי "בתוף ובמחולל" מי "בכינור ועוגב", מי בציורו ומי בדברי חכמתו. בהיותנו מאוחדים ופועלים כמקש ה אחת, אנו משפיעים על עם ישראל כולו ובע"ה נזכה לגלות את הקץ - כולנו כאחד!