מסכת קידושין וחנוכה, הרב אלקנה פריימן
קרבים אנו לימי החנוכה, ימי האור הבאים עלינו לטובה.
ימים אלו מתקשרים לנו לימי גבורה רוחנית, שמחה והודיה לה', ניתן גם למצוא קשר חזק בין ימים אלו -
לתורה הקדושה. המנורה והנרות – רומזים לתורה
"הרוצה להחכים ידרים, וסימנך.. מנורה בדרום" )בבא בתרא כה:). "כי נר
מצווה ותורה אור - ע"י נר של חנוכה בא אור של תורה" )גמ' ורש"י שבת כג:(.
כמו כן, בתיאור נס חג החנוכה, הגזירה והניצחון - תופסת התורה מקום נכבד
"להשכיחם תורתך / וזדים ביד עוסקי תורתך". ויש להבין, מדוע לימוד התורה
הפריע להם ליוונים?
"מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי"
בשונה משאר המצוות, לימוד התורה אינו רק חיוב וקיום מצווה, לימוד תורה יוצר קשר וחיבור עם הקב"ה, התורה היא שעשועיו של הקב"ה, והקב"ה מעיד שכשנתן לנו את התורה כביכול נמכר לנו עמה שנאמר "תורתי אל תעזובו"
)מדרש שמות לג' א'(. העסק והפלפול בתורה - גם בלימוד שאינו לצורך קיום הלכה - הוא העדות על הקשר הפנימי והחיבור שבינינו עם ישראל עם הקב"ה ותורתו!
"וזדים ביד עוסקיי תורתך" !
כח מסירות הנפש של המכבים היה על ידי התורה שיצרה אצלם את הקשר העמוק והאהבה העצומה לה' ואשר עבורם רצו בחירוף נפש אל תוך המערכה! את הקשר הזה רצו היוונים לנתק, אך מול כח זה של האהבה
הפורצת - לא יכלו לעמוד !
”אהבת כלולותייך"
זוכים אנו כעת לעסוק בבית המדרש במסכת קידושין – בנישואי איש ואישה. קשר נישואין שונה במהותו מקשר דם. קשר דם אמנם אינו ניתן לפירוד, אבל איננו מורה בהכרח על חיבור נפשי בין הקרובים. לעומתו, מהותו של קשר
נישואין היא האהבה המחברת בין בני הזוג ואשר בנישואיהם נעשים. "תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב, אל תקרי מורשה אלא מאורסה" )גמ' ברכות נז.(. כאשר אנו הוגים ועוסקים בתורה, אנו זוכים לפתח קשר של
אהבה - להיות מאורסין עם הקב"ה.
"קודשא בריך הוא – ישראל – ואוריתא חד הוא"!
ייתן ה' ונזכה כולנו יושבי בית המדרש לעסוק בתורה בשמחה, וימצא כל אחד את חלקו בתורה ובאהבת ה' וימי החנוכה הבאים יאירו בתוכנו את אורם המיוחד, אמן!